תחיית המתים

בתורה מופיעה מצווה מיוחדת לגבי מי שמוצא קן שיש בו אמא ואפרוחים בדרך- עליו לשלוח את האם דווקא ולקחת את הבנים. אסור, לדוגמא לקחת את האמא ולהשאיר את האפרוחים וכן אסור לקחת את הבנים מבלי לשלח את האמא.

לפי דעת המקובלים אדם שמוצא קן חייב לשלח את האם ולקחת את הבנים ואילו לפי פוסקי הפשט, לא חייבים לשלח אלא אם כן רוצים את האפרוחים. המצווה הזו נוהגת רק בעופות טהורים ורק במצב שבו האדם מוצא את העוף ולא בעוף שנמצא תמיד תחת ידו. זאת אומרת- אם הקן נמצא בבית ומדובר בעופות "ביתיים" (כמו תרנגולים, יונים וכדומה), הרי אין בו מצוות שילוח.

רבי יהושע בן קרחה, ככל הנראה לצערו, היה ידוע כמתווכח גדול עם הנוצרים. גם לגבי הסנה מספר לנו המדרש שהוא נשאל וענה ל"גוי", תשובה שמלמדת קצת גם תפיסתו את נושא הויכוחים- "שאל גוי אחד את רבי יהושע בן קרחה- מה ראה הקב"ה לדבר עם משה מתוך הסנה? אמר לו, אילו מתוך חרוב ושקמה כך היית שואלני? אלא להוציאך חלק אי אפשר. למה מתוך הסנה ללמדך שאין מקום פנוי ללא שכינה אפילו סנה". נראה שיש בדברי רבי יהושע בן קרחה שתי תשובות על השאלה... הראשונה היא תשובה שנראית "מתחמקת" אולם בהחלט יתכן שיש בה עומק רב והשניה היא תשובה ישירה יותר.

תשובתו השניה של רבי יהושע בן קרחה נראית פשוטה יותר להבנה- הקב"ה התגלה למשה בסנה דווקא כדי ללמדך שאפילו בסנה, הנמוך כל כך, שרויה שכינה. גם בקוצים, בברקנים, במקומות ובדברים הפחות טובים שבעולם הקב"ה שוכן, מופיע ומנהיג. יתכן ויש כאן התעמתות ישירה עם התפיסה הגויית של "אל טוב ואל רע" או לפחות זו שטוענת שהקב"ה לא מתגלה בחלקים הפחות טובים של העולם. גם שם, מגלה לנו הסנה דרך רבי יהושע בן קרחה, השכינה שורה. התשובה הראשונה מצריכה יותר הבנה, במבט ראשון אפשר היה לומר שיש כאן תשובה מוטרדת, כלומר רבי יהושע בן קרחה אומר לגוי, מה העניין לשאול, אם זה היה חרוב הרי לא היית שואל, אז למה סנה זו שאלה? זו סתם הטרדה. אולם נראה שבעומק התשובה ניתן להשוות אותה לתשובה השניה. הרי הקב"ה נמצא בכל מקום, החל מחרובים ושקמות ועד לסנה הקטן... אז מדוע אתה שואל על הסנה? בניגוד לתשובה השניה יש בכך מעט לעג על הגישה של הגוי- למה הקב"ה שוכן בחרובים אתה מבין ואילו למה הוא שוכן בסנה לא? הקב"ה שוכן בכל העולם כולו, מנהיג את העולם כולו, מהגדול ועד הקטן. אתה אולי סבור שאתה מבין מדוע הוא שוכן בגדול ולכן אתה שואל על הקטן... אולם עצם ההבנה שלך היא טעות, כי כלפי הקב"ה אין הבדל בין חרוב לבין סנה ושריית השכינה בשניהם היא נס גדול.

על פי ההלכה (נלמדת מגמרא מפורשת) וכן על פי מנהג ישראל יש צורך במחיצה בזמן התפילה. יש כל מיני דעות לגבי גבהה ו"כמה היא מסתירה", אולם יש צורך במחיצה וכך נהגו בכל בתי הכנסת.

לעניות דעתי תפילה ללא מחיצה יש בה בודאי חילול השם, בכמה מובנים-
א) מבחינת ה"בעיטה" בהלכה, שזה דבר נורא ואיום. זה משהו משהו כנגד ההלכה בתוך בית כנסת עצמו וזו הצהרה שלילית ביותר.
ב) כולנו חיים במרחב בציבורי ושם הנושא הזה, של הפרדה בין גברים לנשים בזמן תפילות, הוא נושא לויכוח גדול בין היהדות הנאמנה ליהדות הרפורמית ובעצם התפילה בצורה כזו יש משום "הסכמה" ותמיכה ברפורמה וזה אחד הנושאים שכל כולו מלחמה בין היהדות לרפורמים וזה דבר מאוד לא פשוט.
ג) עצם התפילה בצורה כזו היא דבר מאוד לא חיובי, משום הרהורים, הסחת הדעת מהתפילה, התרכזות ב"פוזה" ועוד... ובמקום שאין קדושה לא יכולה להיות תפילה אמיתית.

אני סבור שבימים אלו, שבהם עיקר המאבק מול כוחות השלילה של היהדות הוא סביב אלו- של רפורמה, של היחס בין המינים, של היחס לקדושה, אסור בשום פנים להשתתף בתפילה כזו.

אני לא יודע "מה יקרה" את תתפלל שם, אין לי שום יכולת לדעת, אבל זה בודאי סותר את ההלכה ואת הדרך היהודית הנכונה.